לחץ נפשי

מדברי חולים

אני חושב שבכל זאת ועם כל הכבוד ללחץ והשלכותיו על חיינו, כמובן שעלינו לנסות להימנע ממנו כמו אש, אבל בכל זאת אנחנו, או לפחות אני, לא לובש גלימה כתומה וחי על הר גבוה אז אני לא יכול להטיף לאיש על עניין הלחץ הנפשי . אנחנו חיים בעולם מודרני על כל מה שזה אומר וזה אומר הרבה לחץ.חשוב לנסות להרגיע כמה שאפשר. בקשר ללחץ חיובי'. לעיתים קרובות אני נמצא בסוג הלחץ הזה אבל נהנה מכל רגע שלו. אבל בכל זאת, בסוף היום, הגוף מותש ולעיתים אחרי זה גם הפה בעקבות פצעים שיוצאים. אולי זה לא קשור אולי כן, כי ישנם פעמים שאין לחץ ובכל זאת יוצאים פצעים.

בכל אופן קצת פסיכולוגיה, קצת הרפייה (פעם ביום), לא לנסות לשכוח לנשום זה דבר חשוב מועיל ומרגיע ואם אפשר כושר 3-4 פעמים בשבוע זה יהיה בסדר ומספיק מרגיע גם כן. תודה לצ'יקו(חולה פמפיגוס).

לדעתי שיש השפעה משמעותית מאוד לצד הנפשי על מחלות למיניהן ובין היתר פמפיגוס.
אני לא חושב שלחץ הנובע מאינטנסיביות של החיים הוא דבר שלילי.
לחץ הנובע מחרדות הוא בהחלט מזיק ועל מנת להמנע ממנו רצוי להתייחס לדברים בפרופורציות ולמצוא תמיד את החצי כוס המלאה.
הכל זה עבודה מהראש ואני משתדל להטמיע בעצמי את העקרונות האלה. זה מביא להרגשה כללית ופיסית טובה ודורש למעשה רק שינוי בתפיסה ובחשיבה.
בהצלחה. תודה לקוני (חולה פמפיגוס).

אין לי כל ספק שהמחלה פרצה אצלי אך ורק ממצב הלחץ התמידי שחייתי בו.
אני בטוח שאורח החיים התובעני שחייתי בו הוא זה שגרם לי למחלה הארורה הזאת. ואני מדגיש, כי רק לאחר שהורדתי את כל הלחץ והמתחים שהיו בחיי וסיגלתי לעצמי אורח חיים טוב יותר ורגוע יותר, המחלה החלה לסגת ובסוף אף נעלמה לחלוטין, וזה כבר שנתיים ימים (שאני, תודה לאל, בריא לחלוטין).
אני מפנה אתכם למה שכתבתי בסיפור האישי שהועלה לאתר.תודה לאלמוני (חולה פמפיגוס).

הפמפיגוס אוהב אנשים חלשים…
יש קשר בין חוזק הפמפיגוס אל מול חולשת החולה, זאת-אומרת,
ככול שתחששי יותר ותוכלי פחות ותחלישי את הגוף פיזית ומנטלית
הפמפיגוס יחגוג ויגבר ואת תיכנסי יותר לדיכאון ויותר לפחדים -המינונים של התרופות יגדלו
אך, אם תתחילי להבין שאת חולה! תודה לאל לא במחלה מדבקת, ולא במחלה סופנית,
ובזמן שיש טיפול נגד לפמפיגוס(אומנם לא תרופת פלא), אך יש משהו שנלחם בפמפיגוס
ויש קהילת חברים תומכת ואתר פמפיגוס, ובקרוב גם עמותה.

תביני זה לא סוף העולם תסתכלי על זה יותר בקטע של מחלת סכרת, לחץ דם, השמנת יתר וכדומה,
אם מטפלים בזה לוקחים את הטיפול הדרוש החיים ממשיכים עם המחלה.
יש פה חברה בני 20-30 שלא הבינו מאפה זה הגיע להם (לא שמבוגרים יותר הבינו)- נכון החיים מלאים בהפתעות ולעיתים לא נעימות, אך השאלה אם את מרימה ידיים ונותנת לפמפיגוס לבלבל לך את החיים, או,
שאת מתמודדת ומראה לפמפיגוס שאת יותר חזקה! ואת יותר חזקה! אם רק תאמיני בעצמך!

נ.ב: אין יותר קשה, פמפיגוס זו מחלה קשה ויש חולים שהתחילו עם מינונים אסטרונומים של סטרואידים ואנטיביוטיקה, וטיפולים עם שמות מוזרים והיום הם ברימסיה מוחלטת או מינונים מינימלים, וזה רק בגלל שהם לא ויתרו והאמינו בעצמם, וכיסחו לפמפיגוס את הצורהיניב(חולה פמפיגוס).

ניתן למצוא מחקרים שונים  על הקשר בין מתח לפמפיגוס ברשת

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s